ילדים - חינוך פיננסי וטיפים

נושא כואב, כי מי מאתנו רוצה או מרגיש נוח להחסיר איזשהו דבר מילדינו?

כמה מאיתנו יכולים להגיד לילדים שלנו לא? לא רק בכסף, בכלל.

קודם בוא נשאל מה באמת היינו רוצים להעניק לילדים שלנו?

אהבה, בטחון, להיות עצמאיים כבוגרים, שתהיה להם יכולת להתנהל בעולם ועוד. תעשו לכם את הרשימה שלכם.

הרי בשביל כל הדברים האלו אנו נותנים להם אוכל, בגדים, חוגים, חדר משלהם, טלפון נייד, מתנות, נסיעות לחו"ל ועוד ועוד - כל אחד לפי היכולת והדמיון שלו.

האם אנחנו כהורים באמת חייבים את הדברים החומריים האלו בשביל לספק את הדברים החשובים באמת: אהבה, בטחון, עצמאות?

האם הילדים שלנו רוצים להיות כמו כולם? או שזה אנחנו רוצים להיות כמו כולם? או שאנחנו רוצים שהם יהיו כמו כולם?

אלו סוג השאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו לפני שאנחנו מחפשים איך להסביר להם שאין לנו יכולת כלכלית לתת להם מה שהם רוצים.

נכון, שהמניע ברגע זה שהם לא מקבלים יכול להיות במבט ראשון מניע כלכלי, אבל האם לא יהיה נכון יותר ללמד את הילד שניתן לחיות ממה שיש ולשמוח בזה? האם לא יהיה נכון יותר ללמד את הילד שהאושר שלהם לא תלוי בכך שהם יהיו כמו כולם?

כמובן קודם או ביחד אנחנו צריכים ללמד את עצמנו את כל הדברים האלו.

רובנו, המבוגרים, רוצים להיות כמו כולם, רוצים שיהיה לנו כמו כולם, רוצים להנות כמו כולם.

מי זה הכולם האלה? והאם באמת שנכנסים פנימה אנחנו רוצים להיות כמותם? או שאנחנו רוצים שיהיה לנו מה שיש להם? והאם בכלל יש להם מה שאנחנו חושבים שיש להם?

בגיל תיכון קראתי את סיפור המחרוזת, ומשום מה הסיפור הזה נחרט בזכרוני ומלווה אותי עד היום. שווה לקרוא.

אני חושבת שהפחד הגדול ביותר שלנו הרבה פעמים - זה להתמודד מול הילד, ואז גם הילד לא יכול להתמודד מול החברה.

כן, אנחנו צריכים לחשוב על ניסוחים שאיתם אנחנו מרגישים נוח ומאמינים בהם - לפני שאנחנו זורקים לילד סיסמאות.

אני אומרת את כל הדברים האלו בכדי שתשאלו את עצמכם את השאלות האלו, ותחקרו.

לשנות דפוסי התנהלות כלכליים זה תהליך לא פשוט, ועם הילדים התהליך הזה נהיה יותר מורכב ועדין. אני חושבת שמלאכת החינוך היא מורכבת ועדינה, לא? התנהלות כלכלית זה עוד נדבך בחינוך שלנו.

הרבה פעמים הילדים שלי אומרים לי, אבל אמא לכולם יש. אני מבקשת שיגידו לי למי יש, ולמי אין. ואז מסתבר לי שלפחות לחצי מהכיתה אין. או שיש עוד לפחות חמישה ילדים שאין להם. אז בדרך כלל לא לכולם יש.

אני עושה זאת עם הילדים שלי לא בכעס, אלא בהתבוננות משותפת איתם - הייתי רוצה שגם הם ילמדו את תהליך של ההתבוננות.

אני למדתי במהלך השנים לא לחשוש להגיד לא, ועוד יותר לא לחשוש מזה שהילדים שלי יהיו עצובים או יכעסו אם אני אגיד לא. לא, כרגע אני לא יכולה לקנות לך את זה. וגם אם הם כועסים על זה כמה שעות - גיליתי שאחרי הכעס יש בהם סוג של הודייה. לפעמים זה לוקח כמה ימים - ואז אני יודעת שהיה שווה לקחת נשימה.

יש לי כמה קופסאות בבית שמכילות כל מיני דברים שאספתי מהבלאגן של הילדים ולא ידעתי איפה לשים את זה, כשהילדים שלי ממש רוצים משהו חדש ומנדנדים לי, אני מוצאת סיבה ללכת לקופסאות האלו (כמו ללכת לחפש משהו שאני לא מוצאת), ואז הם מתחילים לפשפש ומוצאים משהו חדש-ישן. זה עובד כבר שנים. :)

אני גם אוהבת ללמד את הילדים שלי שאפשר ליצור יש מאין. (מתנות, פעילויות, משחקים)

אני גם אוהבת ללמד את הילדים שלי שהם יכולים לקנות דברים מהכסף שלהם - לעצמם ולאחרים.

אני גם אוהבת ללמד את הילדים שלי שמה שיש לי עכשיו זה בדיוק מה שצריך.

אני גם אוהבת ללמד את הילדים שלי שכמעט תמיד (בעולם שלי) אני במצב של יש - פשוט להתבונן שוב במה שיש.

אני אוהבת לתת לילדים שלי את ההרגשה שהשפע הוא אין סופי, וגם לרגע אם יש הרגשה שאין אז יש. צריך טיפה להתאמץ.

כל מה שאמרתי כאן, זה חקירות, והצהרות ופילוסופיה. והרבה עבודה קשה מול הילדים.

אבל בכל זאת יש גם טיפים שקשורים לכסף, איך לחסוך עם ילדים.

אני מציעה שתתייחסו לרשימה הזאת כרשימת בדיקה - כלומר תעברו סעיף סעיף ותרשמו לכם מה אתם יכולים לקחת מהסעיף הזה - שיחסוך לכם כסף ויאפשר לכם לגדול באותו זמן.

כשאני החלטתי לעבור את התהליך כך אני פעלתי, עברתי סעיף סעיף - חיפשתי באינטרנט, בעיקר בפורומים הצעות איך אפשר להתנהל אחרת עם הסעיף הזה - ויישמתי את מה שהתאים לי לאותה תקופה.

מעבר להכל - תדעו לכם שלא לקנות דברים זה הכי אקולוגי שיש - אז אתם מוזמנים להצטרף לטרנד האקולוגי, ולצרף את הילדים איתכם לחשיבה הזאת.

מתנות לחברים ומשפחה - ימי הולדת לחברים זה דבר יקר. כל יום הולדת זה לפחות 30 שקלים, 30 ימי הולדת זה 900 שקל בשנה. זה המון כסף. מה גם שרוב הילדים מקבלים מתנות על מתנות על מתנות והולכים להחליף, או שהם מתלהבים עד סוף הערב ורוב המשחקים יושבים בארון -  אין בזה שום דבר אישי כמעט.

• לא חייבים לקנות מתנות, אפשר לתת דברים שיש בהם ערך גם לעצמכם - להכין משהו בבית עם ברכה אישית וכוונה (הנה לינק לפינטרסט שלי שאפשר למצוא שם המון רעיונות לדברים שאפשר להכין - http://www.pinterest.com/brakefet1/).  התשובה הזאת נכונה לבני נוער שיכולים להכין את המתנות בעצמם. תשומת לב אישית שווה יותר מכל.
• אפשר להתאגד כמה ילדים ולקנות מתנה יחד - בפחות כסף לכל אחד ומתנה יותר גדולה לילד שמקבל.

בגדים

• כל עוד הילד מוכן וזה אפשרי תחליפו בגדים עם חברים ומשפחה. זה חוסך המון המון כסף.
• לקנות רק בסופעונה (ההתחלה היא חודש אחרי שהתחילה העונה)
• לא צריך לקנות הרבה בגדים. הילדים גדלים מהר.
• לפני שאתם קונים, תבדקו בארון עם הילדים מה יש - ואז תלכו עם רשימה מסודרת (כמו לסופר) מה צריך וכמה. לא להתפתות לעסקאות בשטח.
• אם יש לכם חנות יד שניה טובה באזור - שווה ללכת. (גם בשבילכם). לפעמים יש שם פריטים חדשים לגמרי.
• תרשמו לפורום מתנות באזור שלכם - אנשים נותנים שם ספרים/בגדים/צעצועים - ואתם גם יכולים לתת את שלכם. (פשוט תרשמו בפייסבוק מתנות ואת שם העיר שלכם או העיר שלידה אתם גרים ותרשמו), בפורומים האלה אפשר גם לבקש כשאתם רוצים משהו.
• תעשו סקרים - במיוחד לגבי נעליים ומעילים שזה דבר יקר.

צעצועים וספרים

טוב, לדעתי מה שקורה בתחום הצעצועים והספרים זה פשוט מטורף. גם אם לא קונים הבית מלא בצעצועים. כמעט לכל הילדים שבאים ממשפחה ממוצעת יש חנות צעצועים בבית.

אני די מהר הבנתי שאת רוב הצעצועים אני קונה כי אני חושקת בהם מאיזושהי סיבה.

• כל מה שכתבתי לגבי בגדים תקף גם כאן.
• ספרים - כדאי להרשם בספרייה (זה עולה רק פקדון חד פעמי - שמוחזר כאשר מפסיקים את המנוי)
• מסיבת החלפות של צעצועים (כדאי לעשות זאת גם עם בגדים, ולנשים מסיבת החלפות זה ממש כייף)

ימי הולדת

• לא חייבים מפעיל, אפשר לארגן לבד. אני יודעת שבלי מפעיל יכול להיות קשה - אבל יש בזה גדילה, בסופו של דבר יש הנאה, זו הזדמנות להתבונן בילד ולחשוב מה אפשר לעשות למענו שבא מאיתנו. אם יש אחים גדולים, הרבה פעמים הם אוהבים להיות לעזר. יש הרבה מאוד אתרים עם רעיונות לימי הולדת לגילאים שונים. אתר לול, באופן טבעי, ועוד.
• אפשר לעשות יום הולדת עם עוד ילד מהכיתה/גן.
• לא חייבים לחגוג יום הולדת עם הכיתה - כמובן שזה תלוי בילד ובהורים. אני חושבת שאם חוגגים עם המשפחה באופן חגיגי והילד מקבל מתנה אחת משמעותית שהוא רצה, להרבה ילדים זה יספיק בסופו של דבר.
• יום הולדת כדאי לתכנן כמו שמתכנים תקציב חודשי. לחשוב מה רוצים ביום ההולדת, כמה כל דבר עולה, האם באמת צריכים את זה, אולי יש דרך פחות יקרה ואולי יש דרך להשיג זאת בלי כסף. 
• אפשר לתת מתנת יום הולדת שהיא לא לגמרי חומרית. רעיון לדוגמא מחברה: היא הכינה לילדים שלה קופונים מעוצבים יפה, שהם יכולים להשתמש במהלך השנה. הקופונים מכילים דברים שהילד אוהב: לאכול בחדר, לא ללכת לבית הספר יום אחד, יום כייף עם אמא, יום כייף עם אבא, X שקלים, ארוחת שוקולד,  ועוד ועוד - זה לא אומר שאת הדברים האלו לא מקבלים גם בלי קופון, אבל זה גם היתולי.
• אפשר לבקש מבני המשפחה לקנות דברים שהילדים באמת רצו. במיוחד מסבא וסבתא.

אוכל

• באופן כללי לא כדאי ללכת עם ילדים לסופר, אלא אם כן אתם מכירים את עצמכם ויודעים שאתם לא נכנעים לרצונות של הילדים.
• בכלל אני חושבת שמרכזי קניות זה לא מקום לילדים. ברשת יש סרטונים איך מרכזי הקניות בונים את המקום כך שהמקום יפעל עליכם בצורה כזאת שאתם ו/או הילדים שלכם תוציאו כסף בלי הכרה. זה נכון גם לסופרים.
• אוכל מעובד - גם אוכל אמיתי וגם ממתקים עולים הרבה יותר כסף מאוכל בסיסי וממה שמכינים בבית. לשנות לאוכל בסיסי זה תהליך עם הילדים. תדעו שאפשר לחסוך בתחום האוכל הרבה כסף ולא רק שחוסכים התהליך הזה גם מביא לבריאות פיזית ונפשית (שגם בתחום הזה אנחנו משקיעים הרבה כסף - אז החסכון הוא כפול) אוכל צריך להזין את הילד לא לסתום לו את הרעב. כמובן שהכל במידה ובתהליך.

ריהוט חדרי ילדים

ריהוט זה דבר יקר, אומנם הוצאה חד פעמית, אבל יקר.

• באתר יד שנייה אפשר למצוא רהיטים במצב טוב מאוד, במחירים נמוכים מאוד.
• השוואת מחירים - חשוב מאוד (אתר ZAP)

בילויים עם ילדים

לסעיף זה אני מתייחסת כמו אל תזונה. לבלות עם הילדים זו תזונה חשובה לילד. 

אני חושבת שמאוד חשוב לשים לב למה חושפים את הילד ובאיזה גיל וכמובן איזה ילד.

גם פה יש את העניין שכולם הלכו, כולם ראו (כמובן שמסתבר שזה לא כולם)

העולם עשיר מאוד בהיצע שלו אלינו, גם בלי כסף.

שימו לב איפה אתם גרים, מה יש באזור שלכם.

באתר של יערה בשן חכם - היא מזכירה לנו את כל הדברים שאפשר לעשות בגן משחקים וברחוב - http://yaaraplayground.wordpress.com/

ובאתר של ורד אפשר לקרוא על פעילויות עם הילדים אחר הצהריים: http://vered.leap.co.il/

• עד גיל מסוים אפשר לבלות בגני שעשועים באזור, ככל שגדלים ללכת לגני שעשועים יותר מרוחקים. בכל עיר יש היום פארקים אטרקטיביים - קטנים וגדולים עם אטרקציות.
• אפשר לרדת מתחת לבניין ולשחק בכדור, גומי, מחניים
• סרט ופוקפורן בבית
• שעות איכות ועשייה עם הילדים שווים הרבה יותר מכסף - זה מה שנשאר לילדים בזכרון. מה הם עשו איתכם. לכן כדאי לתכנן פעילויות בבית או בחוץ - שאתם עושים יחד. לא שמישהו מבדר אתכם או עושה לכם. פעילויות שמחייבות אינטראקציה ביניכם לבין הילדים.

הוצאות הקשורות לבית הספר

• ספרים - לבדוק אם יש תוכנית השאלת ספרים באזור שלכם, לקנות בסופשנה מתלמידים אחרים, למכור את הספרים הישנים שלכם.
• מחברות, ילקוטים - כשאתם קונים מותג אתם משלמים יותר, אני יודעת שזה מאוד קשה לשכנע ילד לא לקנות מותג, אבל זה גם קשה לשכנע ילדים ללכת לישון בשעה מסוימת או להתיישב לאכול (כל ילד והורה עם העניין שלו), אז גם זה קשה. הילד מתגבר על זה בסופו של דבר. תזכרו שזה חלק מהערכים שאולי אתם רוצים להקנות לו. שהוא יחיה את חייו לפי קול פנימי ולא לפי מה שחברות מסחריות מכתיבות לו.
• ילקוטים - אפשר להעביר מילד לילד, לא חייבים להחליף ילקוט כל שנה. 

חוגים

דעתי נוקשה בעניין הזה, אז סלחו לי על הניסוח. לדעתי עדיף לרשום את הילד לחוג אחד שהוא איכותי ותורם לו רבות, מאשר למספר חוגים סתמיים.

אפשר לשמוע את הילדים כבר בגיל גן אומרים את המשפט אין לי זמן ואת ההורים משתגעים מרוב שהם מבלים את אחר הצהריים שלהם בהסעות אינספור לחוגים.

ילדים והורים צריכים קצת זמן שקט, זמן להשתעמם בכדי למצוא את הקול הפנימי שלהם. בכדי למצוא את העניין שלהם.

הילדים גם צריכים את הזמן שבו הם מניעים את הגוף בחופשיות ובלי הנחיות - רצים, מטפסים אז רוצו לגן משחקים במקום לחוגים.

בתקופות קשות אפשר להגביל חוג אחד לכל ילד, ובגילאים מסוימים לא חייבים חוג, אם הוא לא באמת באמת תורם.

אני בטוחה שהילד שלכם יתפתח מאוד גם בלי חוגים, העולם שלנו כל-כך עשיר.

 בכל מקרה תעשו סקר מחירים ואיכות לגבי חוגים. יש פערים מאוד גדולים.

טיפולים תומכים

הרבה ילדים בימינו צריכים טיפולים תומכים.

כדאי שתעשו מחקר על הטיפול שהילד צריך, עד כמה הוא מועיל, עד כמה הוא מטפל בבעית השורש, האם המטפל הזה הוא טוב - וכמה אתם יכולים לתמוך בו גם בבית, בכדי לראות תוצאות מהירות יותר, ולא "להתמכר" לטיפולים האלה.

תבדקו אם אתם יכולים לקבל את הטיפול התומך דרך קופת חולים, דרך המועצה, או דרך ביטוח רפואי פרטי אם יש לכם.

אם יש לכם נושאים נוספים שקשורים לילדים, תכתבו לי ואני אוסיף.

אני אתייחס לנוער בנפרד, אך ההקדמה רלוונטית גם לנוער (את נושא הנוער אני צריכה ללמוד יותר לעומק, שכן עוד אין לי ניסיון רב בעניין)

שיהיה לכם שבוע טוב

רקפת